#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בהטמנה בדבר 1) שאינו מוסיף הבל 2) שמוסיף הבל?	"1) אסור רק בשבת, לפי גירסא שלנו הטעם משום שמא ימצא שקדרתו נצטננה וירתיח [וכתב הרא""ש דלמ""ד יש בישול אחר בישול בדבר לח היינו איסור מבשל, ולמ""ד אין בישול אחר בישול חיישינן שמא יחתה בגחלים (מג""א ס""ק א') ולפיכך אסור להטמין אפי' דבר יבש (פמ""ג א""א ס""ק א', שעה""צ ס""ק ג')], ועל זה אמרינן בגמ' דבבין השמשות לא גזרו דסתם קדרות רותחות הן [ויש גירסת הרי""ף דאסור משום שמא יטמין ברמץ] 2) אסור אפי' מבעוד יום [אפי' מקודם חצות (פמ""ג א""א ס""ק ג', מ""ב ס""ק ו')], לפי גירסא שלנו הטעם משום שמא יטמין ברמץ ויחתנה משחשיכה [וכולה חדא גזירה היא (רמב""ם בפיהמ""ש, ערוה""ש סעי' ד')] [ויש גירסת הרי""ף דאסור משום שמא ירתיח דהיינו שמא תרתח הקדירה בשבת ויצטרך לגלותה עד שתנוח ואח""כ יחזיר הכיסוי ונמצא שהוא טומן בדבר המוסיף הבל בשבת, ועל זה אמרינן בגמ' דבין השמשות מותר דסתם קדירות כבר רתחו ונחו מבעבוען, וגירסא זה דחוק דאוסר מבעוד יום ומתיר בבין השמשות, וגם דחוק לשון קדירות רותחות (מגיד משנה, ב""י)]"	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין מערב שבת לצורך מוצאי שבת?	"הקשה המג""א (ס""ק ב') סתירה בזה, הרמ""א לקמן (סי' תר""ט) כתב דאסור להטמין מערב יוה""כ למוצאי יוה""כ, אבל הרמ""א לעיל (סי' רנ""ד סעי' ה') מקיל להשהות פת מערב שבת לצורך מוצאי שבת, ויש בזה כמה תירוצים:<br>1) המג""א (שם) תירץ דהוא חומרא בעלמא לגבי הטמנה<br>2) הלבוש וא""ר תירצו דדוקא ביוה""כ אסור משום שנראה כרעבתנות [והמ""ב (ס""ק ד') הביא המג""א ומציין ללבוש וא""ר]<br>3) תי' הנתיב חיים דפת שאני דממילא נגמר וליכא למיחש שמא יחתה<br>4) והחמד משה (מובא בפמ""ג א""א ס""ק ב') תי' דביוה""כ לא אמרינן דסתם קדירות רותחות בין השמשות וא""כ אסור מבעוד יום אטו בין השמשות<br>[ועי' במ""ב עו""ה (הע' ט""ו) שהביא עוד תירוצים {ואין לתרץ דבפת כל ההיתר היה רק מפני שיש בו איסור רדייה, דהרי ביוה""כ יש גם איסור אכילה, ופשוט}]"	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד אם הטמין באיסור 1) במבושל כל צרכו 2) באינו מבושל כל צרכו?	"1) כתב הר""ן (ושו""ע) דאסור בדיעבד כל זמן שנהנה ע""י ההטמנה כגון בצונן שנתחמם או במצטמק ויפה לו [וזה חמור טפי משהיה דמקילין במצטמק ויפה לו לפי המחבר דס""ל כחכמים, דאילו לחנניה הוא מותר לכתחילה (מג""א ס""ק ד'), וביאר הערוה""ש (סעי' ט""ו) משום דלא מיחזי לאינשי כאיסורא כיון שאין כאן אש וגחלים] אבל אם רק עומד בחמימותו אינו אסור בדיעבד [אבל בשבת בדבר המוסיף הבל יש משמעות שאסור אע""פ שהוא רק מעמיד החמימות, וצ""ע (רע""א, שעה""צ ס""ק ו')], והרמ""א הביא ההגהות מרדכי דמקיל בכל גווני כל זמן שהטמין בשוגג ולא במזיד דומיא דשהיה דאם הוא מבושל כל צרכו מותר בדיעבד, ולמעשה הכריע המ""ב (ס""ק י') דבמקום צורך יש להקל כהרמ""א [דלא כהט""ז (ס""ק ב') דמחמיר (שעה""צ ס""ק ט')], ובפרט כשהוא מבושל כל צרכו דאז יכול לצרף עוד שיטות לקמן דמתירין אפי' לכתחילה 2) המג""א (ס""ק ז') אוסר כמו בשהיה, והקשו עליו האחרונים הרי קיי""ל כחנניה דשהיה מותר כשהוא כמאכל בן דרוסאי, ותי' הביה""ל (ד""ה י""א) דהמג""א לא רצה לצרף ב' קולות יחדו, אבל למעשה הביה""ל מצדד להקל בדיעבד אפי' אם היה רק כמאכל בן דרוסאי "	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הטמין באיסור 1) במוסיף הבל 2) באינו מוסיף הבל, האם צריך לסלקו?	"1) כתב המ""ב (ס""ק ו') דצריך לסלקו מבעוד יום, והוסיף החוט שני (ח""ב פכ""ח ס""ק א') דגם בשבת צריך לסלקו דלעולם יש חשש שמא יטמין ברמץ 2) אם מטמין באיסור בשבת א""צ לסלקו דכל החשש הוא שמא ימצא שקדירתו נצטננה והשתא לא חיישינן לזה (ריש""א, חוט שני, מ""ב דרשו)"	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין במוסיף הבל אם אינו לצורך לילה אלא לצורך מחר?	"הרמ""א הביא שיטה דמקיל בזה, וביאר המג""א (ס""ק ח') דס""ל כהשיטה לקמן (סעי' ז') דמקיל אם הוא כמאכל בן דרוסאי אפי' לצורך לילה דליכא למיחש שמא יחתה, וה""ה אפי' כשאינו כמאכל בן דרוסאי אם הוא לצורך מחר (מ""ב ס""ק י""א), אבל למעשה הרמ""א כתב דיש לסמוך על זה רק בדיעבד ודוקא אם אינו רגיל לעשות הכי, אבל אם רגיל אסור אפי' בדיעבד דלא קיי""ל כשיטה זו (מ""ב ס""ק י""ב)"	סימן רנז סעיף א		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לשום כלים על תבשיל לשמרו מעכברים וכדומה?	"כן דומיא דכיסוי קדירה [וה""ה שמותר לכסותו כדי שלא יתייבש (כללים בהלכות שבת הטמנה היתרים פ""ג סי' ב' סעי' א')], ואע""פ שממילא מעמיד את החום כיון שאינו מכוין לזה (מ""ב ס""ק י""ד) [וכפשוטו משמע דמותר אפי' בדבר שמוסיף הבל (עי' מ""ב דרשו)] {אכן אם יכול להטמינו בדבר שאינו מוסיף והוא מטמין במוסיף הבל ניכר שכוונתו הוא ג""כ להחמם}"	סימן רנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בכיסוי קדירה?	"משו""ע משמע דמותר בכל אופן, וכ""כ האג""מ (או""ח ח""א סי' צ""ה) דמותר אפי' אם כוונתו להחמם דאין זה הטמנה כלל [ואלומינום הוי מח' בפוסקים אם נחשב ככיסוי קדירה (מ""ב דרשו)]"	סימן רנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר לכסות החלות חמים ליל שבת?	"כן, דכוונתו שלא להתביישו (כללים בהלכות שבת הטמנה היתרים פ""ג סעי' ב' סעי' א'), ואפי' אם כוונתו נמי לשמור החום מ""מ הוי כלי שני בדבר גוש ואמרינן בסמוך דהחוט שני מקיל אבל אם הם עדיין באלומינם שלהם נחשב כעדיין בכלי ראשון ומ""מ יתכן דהכיסוי אינו מכסה אותם לגמרי"	סימן רנז סעיף ב		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו הדברים 1) שמוסיפין הבל בין לחין בין יבשין 2) שמוסיפין הבל רק לחין 3) שאינם מוסיפין הבל כלל?	1) פסולת זיתים ושומשמין, זבל, מלח, סיד, וחול 2) תבן, זגין, מוכין, עשבים 3) כסות, פירות, כנפים, נעורת של פשתן, נסורת של חרשים	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"פסולת שומשמין היה איבעיא דלא איפשיטא בגמ', א""כ למה לא אמרינן ספק דרבנן לקולא?"	"תי' הב""י דלשון ""לעולם אימא לך"" משמע קושטא דמילתא ולא רק דחייה בעלמא, ועוד תי' הב""י מפני שהוא קרוב לבוא לידי איסור תורה החמירו בספיקו וכמ""ש לגבי חזרה בהניחו ע""ג קרקע ודעתו להחזיר"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם יש נפק""מ לדינא בין פסולת זית לפסולת שומשמין?"	"כן, דאם מטמין בקופה של צמר והניח גפת למטה נחשב כמוסיף הבל דוקא אם נותן פסולת זית למטה דהוא מוסיף הבל טפי (מג""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט""ו) [ולגבי השאר דברים שמוסיפין הבל דינם כמו פסולת של שומשמין (פמ""ג א""א ס""ק ט', מ""ב ס""ק ט""ו), אכן הערוה""ש (סעי' ט""ז) רצה להוכיח מחו""מ (סי' קנ""ה) דדינם כפסולת של זית, עיי""ש שהקשה למה הפוסקים לא מביאין החילוקים בין הלכות שכנים להלכות הטמנה]"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	באיזה תבן קמיירי?	"בין כשהוא ארוך בין כשהוא מחותך (פמ""ג מש""ז ס""ק ג', מ""ב ס""ק ט""ז)"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל מוכין?	"כל דבר שהוא רך כגון צמר גפן, תלישת צמר רך, וגרירת בגדים בלוים (רש""י, מ""ב ס""ק י""ז) [אבל towel הוי בכלל כסות ולא מוכין ומותר אפי' כשהיא רטובה (כללים פ""ג סי' א' סעי' א' הע' 17)]"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"דברים המוסיפין הבל לחין, האם זה בלחין מחמת עצמן או ע""י דבר אחר?"	"הוא איבעיא דלא איפשיטא בגמ', ורוב ראשונים (רש""י, רבינו ירוחם, רמב""ם בפיה""מ, רא""ש) ס""ל דלחין מחמת עצמן מחממין טפי, אבל הרמב""ם ביד החזקה ס""ל דלחין מחמת דבר אחר מחממין טפי, ונראה לפרש דהגמ' אוקמיה במרטא דביני אטמי דהוי לחין מחמת עצמן, ומשמע דאינו בתורת דיחוי אלא אמת הוא, וא""כ לפי הרמב""ם ביד החזקה נמצא דאסור בין בלחין מחמת עצמן בין בלחין מחמת דבר אחר, אבל לפי רוב הראשונים אינו אסור אלא בלחין מחמת עצמן (ב""י), ולהלכה הטור ושו""ע סתמו כהרמב""ם דאסור בכל אופן [ועוד ביאר הביה""ל (ד""ה בזמן) דמבואר בירושלמי ג""כ דאסור בכל גווני, ויש כלל מיד מלאכי דאזלינן בתר הירושלמי אם הבבלי מסתפק, והערוה""ש (סעי' י""ז) ביאר דהשו""ע רצה לפסוק להקל אבל כיון שיש מח' בין רש""י והרמב""ם איזהו מחממין טפי א""כ מוכרח לפסוק דשניהם אסורים], אבל המ""ב (ס""ק י""ט) הביא מכמה אחרונים דמקילין כשהם לחין מחמת דבר אחר "	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל כסות?	"כרים, כסתות, גיזי צמר (מ""ב ס""ק כ')"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מהו בכלל פירות?	"חיטין, קטניות (מ""ב ס""ק כ""א)"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	איזה דבר שמוסיף הבל מותר להטמין בו?	"מותר להטמין באבנים [הנקראין אבני אש] אע""פ שהם מוסיפין הבל מפני שהוא מילתא דלא שכיחא [שמשברין הקדירה או מקלקלין המאכל] ולא גזרו ביה רבנן, אבל אם לפעמים טומנין בהם אסור (תוס' ב""ב י""ט ע""א, רמ""א, מג""א ס""ק י""א, מ""ב ס""ק כ""ד) [ויש עוד מהלך בתוס' דמשמע דבעצם אסור להטמין באבנים אלא דלא מיירי בה משום דלא שכיח, ולפי הר""י בתוס' אבנים אינם מוסיף הבל כלל]"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באפר חם?	"אע""פ שהוא חם אינו מוסיף הבל אלא אם מעורב בו גחלים (תשובת מהרש""ל, מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק כ""ד) {ולפי""ז ה""ה מים חמים נחשב כדבר שאינו מוסיף הבל}"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין ב-sous-vide?	"כיון שהם מחממים המים הוי כהטמנה בדבר שמוסיף הבל ואסור אפי' מבעוד יום [וכ""ת דכתב הרא""ש דמותר כשניתנה שם לשם בישול, זה אינו מספיק דהרא""ש כתב דגם צריך התנאי דהר""י דצריך להיות ע""ג קרקע וכדומה דאינו ראוי להטמנה משא""כ גפת דראוי להטמנה לא מהני אפי' דרך בישול, וכ""ש בנד""ד דהוא ממש מטמין במים חמין, ואע""פ שהשקית הוי רק שלא יתערב עם המים מ""מ יש הטמנה מחמת המים גופה, ואינו דומה לבישול קניידלאך דזה מאכל אחד ולא מקרי הטמנה], ויש עצה אם נתגלה חלקו למעלה מן המים אבל אינו עצה טובה דהרי לא יתבשל יפה, ויש מקום להקל שהוא לצורך מחר אם הוא נמי טח בטיט"	סימן רנז סעיף ג		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	אם הטמינה בדבר שאינו מוסיף הבל מבעוד יום, אם 1) נתגלה מבעוד יום 2) נתגלה משחשיכה, האם מותר להחזיר ולהטמינה?	"1) תוס' והרא""ש והטור ס""ל דמותר לחזור ולהטמינה [לפי הב""י אפי' אם גילהו בידים ובלבד שדעתו להחזירה, ולפי הב""ח דוקא אם נתגלה מאיליו או גילהו בידים ודעתו היתה להחזירה מבעוד יום, ולפי הקרבן נתנאל תוס' ס""ל כהב""ח והרא""ש ס""ל כב""י], אבל הסמ""ג והסמ""ק והספר התרומה ס""ל דאסור בכל גווני שנתגלה מבעוד יום, והשו""ע פסק להחמיר, וכן מבואר בירושלמי ובגר""א (ב""י, שעה""צ ס""ק כ""ד) [ואפי' אם גילהו בין השמשות אסור להחזירה משחשיכה (שעה""צ ס""ק כ""ה) {ויש לפרש אע""פ שהוא איסור דרבנן אפ""ה מחמירים מפני שהוא קרוב לאיסור תורה א""נ בין השמשות של ערב שבת יש לו חזקת חול ובדרך כלל מקילין להחשיבו כחול אבל כאן הקולה יהיה להחשיבו כשבת ולזה לא אמרינן, ועי' לקמן בסי' שמ""ב}] 2) לכו""ע מותר להחזירה (מ""ב ס""ק כ""ה), ואפי' אם לא היה דעתו להחזירה (ערוה""ש סעי' כ'), אבל הב""ח ס""ל דצריך דעתו להחזיר ההטמנה"	סימן רנז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להוסיף או להחליף הכיסוי?	"הת""ק סבר דמותר להוסיף, ורשב""ג סבר דמותר להחליף [בין מעב לדק בין מדק לעב]. תוס' ס""ל דפליגי אהדדי וקיי""ל כת""ק שמותר להוסיף ולא להחליף [והרא""ש ס""ל בדעת תוס' דה""ה דאסור לכתחילה לגלותה ע""מ להחזיר אותו כיסוי, אבל הב""י ס""ל דתוס' מודו דזה מותר לכתחילה], אבל הרא""ש ס""ל דרשב""ג בא לפרש את דברי ת""ק וליכא מח' ביניהם ולפיכך מותר אפי' להחליף, וכן נקטו הרבה ראשונים, וכן נקט הב""י בדעת הרמב""ם [ודלא כהמגיד משנה דפירש בדעת הרמב""ם שרשב""ג בא לפרש דברי ת""ק דאינו מותר להוסיף אלא להחליף], והשו""ע פסק דמותר להוסיף ולהחליף הכיסוי."	סימן רנז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם התבשיל עדיין לא נתבשלה כל צרכה?	"אם מוסיף דבר המוסיף הבל בודאי עובר על איסור בישול, אבל אם מוסיף דבר שאינו מוסיף הבל המג""א (ס""ק י""ג) מקיל, אבל הביה""ל (ד""ה גורם) הביא מבית מאיר וגר""א דה""נ גורם בישול"	סימן רנז סעיף ד		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתן התבשיל לכלי שני?	"איתא בגמ' דמותר להטמינה, דהשתא אקורי מיקר לה ארתוחי מרתח לה [לפי רש""י דוקא אם דעתו לקררן, ולפי הרמב""ם בכל גווני (ר""ן, ב""י), וקיי""ל כהרמב""ם (מ""ב ס""ק כ""ט), ומ""מ כתב האג""מ (או""ח ח""א סי' צ""ה) דבעל נפש יחמיר כרש""י אבל ב-thermos א""צ להחמיר כלל דליכא כיסוי על גביו אלא הוי כשאר כיסוי קדירה {ויש עוד סברא לומר דליכא הטמנה כלל ב-thermos אלא הוא קדירה שיש בה כותלים עבות}]"	סימן רנז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדבר גוש?	"החוט שני (ח""ב פכ""ח ס""ק ו') מקיל דהרי הוא עשה מעשה לצננו, ובפרט שדבר גוש הוא חומרא בעלמא להחשיבו ככלי ראשון (מ""ב דרשו)"	סימן רנז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם החזירו לכלי הראשון?	"אע""פ דלגבי איסור חזרה מותר להחזירה דהוי כאילו לא יצא מכלי ראשון [ובאמת זהו מח' ראשונים בפינה ממיחם למיחם], אפ""ה לגבי איסור הטמנה מותר דכבר נתקרר כשהניחה בכלי שני (מג""א ס""ק י""ד)"	סימן רנז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם נתקררה בכלי ראשון?	"המג""א (ס""ק י""ד) מצדד דמותר להטמינה [והיינו אם אינה יד סולדת בו (פמ""ג מש""ז ס""ק ה')], והמ""ב (ס""ק כ""ט) הכריע להקל במקום צורך [וביאר בשעה""צ (ס""ק כ""ט) דיש לצרף שיטת המחבר דדבר לח שאינו יד סולדת בו הוי כמו צונן ממש {וצ""ב קצת דזהו לגבי דיני בישול אבל מהי""ת לדמה זה לאיסור הטמנה, וכן הקשה החזו""א (או""ח סי' ל""ז ס""ק ל""א)}]"	סימן רנז סעיף ה		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין דבר צונן 1) בדבר שאינו מוסיף הבל 2) בדבר שמוסיף הבל?	"1) רש""י ס""ל דמותר להטמין צונן דוקא אם כוונתו שלא יחממו, אבל הרמב""ם ס""ל דמותר להטמין צונן אפי' לחממו, דהיינו להפיג צינתו [וביאר הר""ן דלשיטתייהו אזלי, דרש""י ס""ל דלעולם הטמנה אסור אם כוונתו לחמם ואם ס""ל דאסור לחמם צונן כ""ש דס""ל דאסור לחמם כלי שני, והרמב""ם חולק בשניהם], והשו""ע פסק כהרמב""ם 2) כתב הר""ן דאסור כדמבואר ממעשה דאנשי טבריה [אבל מותר להטמין בחול דאמרינן בגמ' דאינו מוסיף הבל אלא בדבר חם ולא בצונן (ביה""ל ד""ה אבל)], והגר""א ס""ל דאסור משום כוזא אפומא דקומקומא דהוי מוליד חום [ואין זה מוסיף הבל ממש ומש""ה אינו אסור מבעוד יום אלא משחשיכה] (ביה""ל ד""ה אפילו)"	סימן רנז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין באדם חשוב?	"אע""פ שמגמ' (שבת נ""א ע""א) משמע דאסור באדם חשוב, קיי""ל דאפי' אדם חשוב מותר (כנה""ג, מג""א ס""ק ט""ו, מ""ב ס""ק ל""א) [וביאר המחה""ש דרק ר' אמי ס""ל דאסור לאדם חשוב, ושאר האמוראים חלקו עליו]"	סימן רנז סעיף ו		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין דבר שמבושל כל צרכו או בבשר חי?	"הרשב""ם ס""ל דכל היכא דליכא איסור שהיה ליכא איסור הטמנה, אבל הר""ת חולק עליו וס""ל דהטמנה חמירא טפי דצריך חיתוי טפי שלא יתקרר דעיקרו לצורך מחר [ואפי' אם יטמין לצורך לילה אסור משום לא פלוג (מ""ב ס""ק ל""ג)] משא""כ שהיה שהוא בעיקר לצורך לילה לא יחתה כשהוא כבר כמאכל בן דרוסאי [ואם הוא לצורך מחר ג""כ לא יחתה דלא מהני חיתוי כיון שהוא מגולה מתקרר הרבה (מג""א ס""ק ט""ז, שעה""צ ס""ק ל""ה)] (מ""ב ס""ק ל""ג), ורוב ראשונים (והשו""ע) פסקו כר""ת, והרמ""א (וכן בדרכ""מ ס""ק ב') כתב דאין למחות בהמקומות שנוהגין להקל כהרשב""ם [והערוה""ש (סעי' ו') הקשה על הרשב""ם איך שייך להטמין דבר שאינו מבושל כל צרכו בדבר שאינו מוסיף הבל, ותי' דצ""ל דכל הרשב""ם מיירי דוקא בדבר המוסיף הבל {ועוד י""ל ע""פ הביה""ל (ד""ה גורם) דשייך לגרום בישול בדבר שאינו מוסיף הבל}, וכ""כ המ""ב (ס""ק ל""ה) דבדבר שאינו מוסיף הבל דאיסורו בשבת אפי' להרשב""ם אסור אפי' במצטמק ורע לו]"	סימן רנז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין בדיעבד 1) בדבר שמוסיף הבל 2) בדבר שאינו מוסיף הבל?	"1) אם הוא מצטמק ורע לו בודאי מותר בדיעבד (מ""ב ס""ק ל""ד), ואם לאו תלוי במח' רשב""ם ור""ת, ורע""א מקיל בדיעבד כהרשב""ם, וכן משמע מביה""ל לעיל (סעי' א' ד""ה י""א) דמקיל בדיעבד לסמוך על הרשב""ם, ועי' בערוה""ש (סעי' ט') דביאר דכאן ודאי יש לסמוך בדיעבד על הרשב""ם ואפי' אם רגיל בכך, אבל לעיל (בסעי' א') דהטמנה לצורך מחר אינו ברור דאפי' הרשב""ם מקיל ועל כן אין להקל אלא אם אינו רגיל בכך. 2) {לכאורה מותר בדיעבד במצטמק ורע לו}"	סימן רנז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם היה כמאכל בו דרוסאי?	"המג""א (ס""ק י""ז) ס""ל דלפי חנניה והרמ""א דמותר לשהות במאכל בן דרוסאי ה""נ לפי הרשב""ם מותר להטמין (וכן נקט הערוה""ש סעי' ו'), אבל הא""ר חולק עליו, וכן משמע מהרמ""א כאן דכתב דוקא מבושל כל צרכו (ביה""ל ד""ה כל)"	סימן רנז סעיף ז		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להניח קדירה ע""ג כירה ולכסותה בבגדים?"	"אם הבגדים נוגעים בהקדירה אסור דהוי כאילו מטמינה בדבר שמוסיף הבל, אבל אם יש הפסק אויר ביניהם מותר [ואפי' קצת אויר (שעה""צ ס""ק מ""ג), ומ""מ צריך להיות הפסק ניכר (רשז""א, ריש""א, ארחות שבת ח""א פ""ב סעי' פ""ד)] [ודלא כהמהר""י אבוהב בדעת רבינו יונה דס""ל דמחמיר אפי' אם אינם נוגעים בהקדירה, אבל הר""ן ס""ל דרבינו יונה מתיר (ב""י)] "	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם 1) גרף 2) קטם, הגחלים?	"1) תוס' סברי דמותר מפני שאינו ראוי להטמין בתוך קרקע של הכירה [והדברות משה (שבת ח""ב סי' ל""ט הע' ג') ס""ל דזהו העיקר תירוץ וממילא רצה להקל להטמין בבגדים ע""ג בלעך דא""א להטמין בבלעך, ולמעשה אין להקל כהדברות משה לכתחילה (כללים בהלכות שבת הטמנה הגדרת האיסור הע' 34)], ועוד הכירה מתקרר והולך כל שעה, אבל הרא""ש משמע דחושש להטמנה אפי' אם גרף הגחלים דמחמת חום התנור היו מתחממים הבגדים ומוסיפין הבל (ב""י), ומסיים המ""ב (ס""ק מ""ג) דאין למחות ביד הנוהגין להקל 2) הב""י הביא מרש""י (שבת ל""ו ע""ב) דאינו כמוסיף הבל, אבל תוס' (שם) חולקים על רש""י וס""ל דהוי כמוסיף הבל, וכ""כ המ""ב (ס""ק ל""ח) בשם הפמ""ג (א""א ס""ק י""ח) דהוי מוסיף הבל"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הקדירה נוגעת בהגחלים ממש?	"המחבר לשיטתו ס""ל דזה הוי הטמנה בפנ""ע, אבל הרמ""א ס""ל דאינו הטמנה עד שהיא מכוסה גם מלמעלה (מג""א ס""ק י""ח, מ""ב ס""ק מ""ה, ערוה""ש סעי' י""ב), אבל הא""ר ס""ל דכאן מודה הרמ""א דאם נוגעים בגחלים שאסור אפי' אם אין הבגדים נוגעים מלמעלה (ביה""ל ד""ה נוגעים)"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם הבגדים אינם נוגעים הקדירה?	"אם אינם נוגעים מלמעלה או אינם נוגעים בהצדדים מותר (שו""ע, מ""ב ס""ק מ""ב)"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם יש איסור הטמנה בתוך התנור?	"לא, אבל אם הוא בגומא מצומצמת לפי ערך הקדירה לבגד אסור (שעה""צ ס""ק מ""ג) [והט""ז (ס""ק ו') מחמיר אם צד אחד של הקדירה נוגעת בהתנור, אבל השיגו עליו האחרונים (ביה""ל ד""ה שרי, ערוה""ש סעי' י') דהרי רוב הקדירה מגולה, וגם היו טחין התנור בטיט], ועוד כתב הערוה""ש (סעי' י""ד) דליכא הטמנה בתנורים שלנו מפני שהם מחוברים לקרקע וליכא הטמנה אלא בתלוש."	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה הדין אם מטמינה בחול?	"חול הוי מוסיף הבל ולפיכך כשמכסה אותה בבגדים מלמעלה אסור, אבל אם נותן עליה דף רחב ומכסה בבגדים מותר אם החול רק מגיע לחציו (חיי""א כלל כ' סעי' כ""ב, מ""ב ס""ק מ""ג) {ויש מביאין ראיה מכאן דיש איסור הטמנה אם רק מכסה רוב הדפנות,והוי סתירה בסתימת המ""ב לעיל (סי' רנ""ג ס""ק ס""ט) ולקמן (סי' רנ""ח ס""ק ב') דאינו הטמנה עד שמכסה את כולה, וגם יש סתירה בחיי""א גופה דבכלל ב' סעי' ה' כתב דהטמנה הוי רק אם מכסה את כולה, אלא על כרחך צ""ל דכאן מיירי כשהוא מכוסה ג""כ מלמעלה ע""י הדף, ומש""ה איצטריך הצדדים להיות רובן מגולה [אמנם בחיי""א (כלל כ' שם) אינו מיירי כשהניח דף למעלה אלא כפאו בקדירה, וצ""ל דאע""פ שיש הפסק אויר למעלה אפ""ה אסור אם מכסה רוב הצדדין], ושוב מצאתי שכן תירץ ספר אוצרות השבת (מובא במ""ב עו""ה הע' קי""א), וכן מבואר באג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד הטמנה אות ד') דאינו מחמיר ברוב צדדים אלא כשהוא מכוסה ג""כ מלמעלה, ומוסיף דדוקא אם הוא מקום פנוי מן האוכלים [וצ""ב קצת מהו ראייתו מסילון דאנשי טבריה]}"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין בגחלים אם טח התנור בטיט?	"יש בזה מח' אחרונים אם טח בטיט מהני לאיסור הטמנה [וכתב השעה""צ (ס""ק מ""ו) דאילו המחמירין ראו שהאור זרוע מקיל לא היו מחמירים], וכתב המ""ב (ס""ק מ""ז) דטוב להחמיר לכתחילה, ובפרט שיש חשש איסור כיבוי ומבעיר כשהוא מטלטל הקדירה מעל הגחלים"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אדם מחויב לאכול חמין בשבת?	"יש בו מצות עונג שבת [וכן נוהגין רוב ישראל לאכול חמין מרק, טשאלינ""ט וקוג""ל, ומנהג ישראל תורה (ערוה""ש סעי' י""ג)], ומי שאינו מאמין בדברי חכמים ואוסר אכילת חמין חיישינן בו שמא אפיקורוס הוא (רז""ה, רמ""א), ומ""מ כתב המג""א (ס""ק כ') דמי שמזיק לו חמין מותר לאכול צונן (מ""ב ס""ק מ""ח) [והמחמיר בזה אין רוח חכמים נוחה הימנו (ערוה""ש סעי' י""ג)], ובזמן המ""ב יש אנשים שהיו מחמירין בזה ובאין לידי ג' עבירות דאורייתא [בישול, הבערה, כיבוי] והעושה כן במזיד פסול לעדות ולשבועה (מ""ב ס""ק מ""ט) [אבל מה שנשתנה צורת השלהבת אין זה איסור כלל (שש""כ פ""א הע' נ""ט, מ""ב דרשו)]"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם מותר להטמין קדירה בתוך כלי של מים?	"החזו""א (סי' ל""ז ס""ק ל""ב) מקיל ע""פ הגמ' שבת (מ' ע""ב) דרבי הטמין פך של שמן בתוך כלי שני חם, אבל ממ""ב לקמן (סי' רנ""ח ס""ק ב') מבואר דאסור, וצ""ל דהגמ' מיירי כשלא כיסה הפך מלמעלה, ואפי' להפוסקים דמחמירים בהטמנה במקצת י""ל דהיינו דוקא בגחלים ולא במים שמתקרר והולך, ולמעשה יש להחמיר (כללים בהלכות שבת הטמנה הגדרת האיסור, פ""ג סי' א' סעי' ו') [ומבואר דבלא הפסק כלי מותר, וכמ""ש תוס' (שבת ל""ח ע""ב) שהמים מתערבין זה בזה ולא מקרי הטמנה, ודלא כרש""י, וכן מבואר משו""ע לקמן (סי' שי""ח סעי' ד') דמותר להשרות מבושל בתוך מים בשבת (שש""כ פ""א סעי' ע""ב והע' רי""ב)]"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	מה יעשה אם רוצה להטמין הקישקא לתוך הטשאלינט עם אלומינום?	"כתב שש""כ (פמ""ב סעי' ס""ג) שיעשה נקבים באלומינום כדי שיקבל טעם הטשאלינט ולא מקרי הטמנה (כללים בהלכות שבת הטמנה הגדרת האיסור הע' 64)"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	האם אלומינום נחשב כבגדים או כקדירה?	"האג""מ (או""ח ח""ד סי' ע""ד הטמנה אות ג') ורשז""א ס""ל דהוי כבגדים ושייך בו איסור הטמנה, והשבות יצחק (פרק כ') הביא מריש""א דהוי כקדירה, ודוקא בנייר אחת ולא בשתים (כללים בהלכות שבת הטמנה היתרים פ""ג סי' ב' סעי' ה')"	סימן רנז סעיף ח		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"האם מותר להשתמש בקרא""ק פא""ט?"	"יש שיטת הגר""ז (סי' רנ""ט מהדו""ב) דס""ל דהוי הטמנה ברוב הצדדין, והפמ""ג (מש""ז סי' רנ""ט ס""ק ג') מצדד לומר דהוי הטמנה אם כל הצדדין מכוסים אפי' אם פיה מגולה, אבל סתימת שאר הפוסקים משמע דצריך להיות מכוסה לגמרי מכל הצדדין ולפי""ז מותר להשתמש בקרא""ק פא""ט, אמנם הגדולים בא""י החמירו בזה (רשז""א במכתב, שבט הלוי, ריש""א בקובץ תשובות סי' מ""ג, מובאים בכללים הלכות שבת בסוף)"	סימן רנז סעיף ח		
